זהו רבעון שיושב במקום אסטרטגי במיוחד בלוח השנה:
בין החורף לקיץ, בין תקוות ההתחדשות של האביב לבין הלחץ הלוגיסטי של עונות השיא.
רבעון שבו עסקים עונתיים מתחילים להרגיש את הדופק האמיתי של השנה,
ורבעון שבו משקי הבית כבר מרגישים היטב את ההוצאות – עוד לפני החופשות הגדולות.
רבעון שני הוא לא עוד שלב – הוא הצומת שבו תכנון הופך למציאות, וההחלטות שלנו כמנהלים מתחילות לדבר במספרים.

התחזיות נראות יציבות – אבל המבחן הוא תזרימי
לפי נתוני משרד האוצר, התחזיות לשנים 2024–2025 מצביעות על התאוששות כלכלית מתונה – עם ירידה בגירעון הממשלתי ועלייה מדודה בתוצר, לכאורה, נתונים שמעידים על יציבות.
אבל בשטח – אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה, עם הוצאות ביטחון בלתי צפויות.
וכשהמצב בשטח לא תואם את הטבלאות, נדרש משנה זהירות.

שינוי קטן – השפעה גדולה על הנזילות בעסק
עדכוני מדיניות, שינויי מס, או רפורמות רגולטוריות – נראים לנו כמנהלים כמשהו שולי שלא ישפיע על העסק שלנו. אבל עבור עסק קטן, עסק שחווה קשיים תזרימיים או סטארט-אפ, שינוי של אחוז אחד במע”מ או בביטוח לאומי – מנער את תמונת הנזילות. לדוגמה:

רפורמת הייבוא (2024):
נועדה לייעל את תהליכי הרגולציה – אך בפועל, עבור עסקים קטנים ללא מחלקות ייבוא או יועצים מקצועיים, היא הפכה למקור של בלבול, עיכובים, ושינויים תכופים בטפסים.
במקום הקלה – נוצרו חסמים חדשים שפגעו בתכנון התזרים ובתפעול השוטף.

העלאת המע”מ ל-18% (2025):
שינוי של אחוז אחד בלבד מצריך החלטה לא פשוטה – האם לספוג את העלות או להעלות מחירים?
ובעל עסק, במיוחד בשוק תחרותי, יודע כמה קשה להעביר העלאה לצרכן הקצה.

עלייה בביטוח הלאומי ומס הכנסה:
העלאות “שקטות” כמו אלו פוגעות בנטו של העובדים ושל העצמאים, מה שיכול להוביל לצמצום פעילות, הקפאת גיוסים, ולעיתים – פגיעה ישירה ברווחיות.

שינויים מאקרו־כלכליים מייצרים השלכות יומיומיות על החלטות תפעוליות:
כמה סחורה להזמין, כמה עובדים להעסיק, האם לקחת הלוואה, ואיך להתכונן לרבעון הבא.

ומה אומרים המחקרים?
דוח מבקר המדינה (2022):
רשויות מקומיות עם שליטה תקציבית הדוקה – שהפעילו בקרה שוטפת, בנו תקציב ריאלי וניהלו חוב אחראי – הציגו יציבות פיננסית גבוהה לאורך זמן.
לעומת זאת, רשויות שלא ביססו בקרה תקציבית נתקלו בגירעונות, עיכובים תפעוליים וחוסר יכולת לספק שירותים בסיסיים.

דוח בנק ישראל (2024):
בעסקים קטנים ובינוניים נמצא קשר ישיר בין ניהול תקציב לתפקוד בשגרה ובחירום.
עסקים עם בקרה תקציבית הצליחו:
• לזהות ירידות בהכנסה ולצמצם הוצאות בהתאם.
• לשמר רזרבות לתקופות מאתגרות.
• לתכנן תרחישי סיכון, במקום להגיב בלחץ.
• להימנע מהחלטות פזיזות שנובעות ממחנק תזרימי רגעי.
עסקים ששילבו תקציב שנתי, תזרים ותחזית רבעונית – שרדו טוב יותר את התנודות הכלכליות של השנים האחרונות, כולל ריבית, גלי פיטורים והאטה בצריכה.